מהי תסמונת פסוידואקספוליאציה?
זוהי תסמונת גנטית ששכיחותה עולה מאוד אחרי גיל 65 ומאופינת בהצטברות חומר חוץ תאי בחלקי העין ובשאר הרקמות בגוף.
החומר המצטבר נובע כנראה מפירוק מוגבר של אלסטין וקולגן, וחמרי דלקת מסוג TGF-ß.
התסמונת שכיחה יותר אצל נשים וכן באנשים ילידי חבר העמים, סקנדינביה, אגן הים התיכון, אתיופיה וארצות ערב.
מהי חשיבות התסמונת?
תסמונת הפסוידואקספוליאציה קשורה בתחלואה עינית מוגברת – בעיקר בשכיחות יתר של גלאוקומה והתפתחות מוקדמת של קטרקט אך גם בלקויים נוספים כגון חולשה של הזונולות המחזיקות את העדשה והפרעה בהתרחבות האישון. לקויים אלו קשורים לשכיחות מוגברת של סבוכים בניתוחי קטרקט אצל חולים עם תסמונת פסוידואקספוליאציה, עד פי חמש!. בחולי PXF מומלץ לבצע ניתוחי קטרקט בשלב מוקדם יחסית.
מסיבה שאינה ידועה התסמונת נוטה לפגוע יותר בעין אחת.
סימן ההיכר של תסמונת זו הוא גרגור לבן הנראה על פני העדשה ובשולי האישון ואישונים שאינם מתרחבים היטב לאחר מתן טיפות הרחבה. לעתים נראית תזוזה ספונטנית של העדשה – מצב המכונה PHACODONESIS. חולשת הזונולות עלולה להתקדם עד למצב של צניחת העדשה לחלל הזגוגית – אפילו שנים רבות אחרי ניתוח ירוד.
גם אנדותל הקרנית עלול להפגע בתסמונת זו ולכן יש נטיה מוגברת של הלוקים בה לפתח בצקת של הקרנית.
גלאוקומה ופסוידואקספוליאציה PXF GLAUCOMA
הסכון המצטבר להתפתחות גלאוקומה בעין עם PXF גדול פי 5-10 מעיניים ללא PXF. כ 50% מהלוקים בתסמונת האקספוליאציה צפויים לפתח גלאוקומה במהלך חייהם. היא יכולה להתפתח על רקע זווית פתוחה או זווית צרה עד סגורה.
גלאוקומה משנית לPXF מתאפיינת בלחצים גבוהים מאד, בתגובה לא מספקת לטיפול תרופתי ובהתקדמות מהירה של הנזק לעצב הראיה. חולים אלו נזקקים לעתים קרובות לניתוחי גלאוקומה – קונבנציונליים או בלייזר ALT/SLT ובאופן כללי נמצאים בסכון מוגבר לעיוורון בעין החולה יותר. ניתוח קטרקט מוצלח עשוי לתרום להורדת הלחץ בעיניים עם תסמונת PXF.
