קטרקט וגלאקומה הן מהסיבות המובילות לעיוורון בעולם. שכיחותן של שתי המחלות עולה באופן תלול עם הגיל ולעתים קרובות הן יופיעו ביחד אצל אותו החולה. בין שתי המחלות קיים הבדל עקרוני וחשוב – העיוורון שגורם הירוד/קטרקט נחשב לעיוורון הפיך כיוון שניתוח מוצלח צפוי להשיב למנותח את ראייתו, לפחות באופן חלקי.
עיוורון הנגרם מגלאוקומה הוא בלתי הפיך כיוון שהוא נובע מפגיעה בעצב הראיה הגורמת לנזק בשדה הראיה. ניתוח מוצלח עשוי להוריד את הלחץ התוך עיני ולעזור בהאטת קצב התקדמות המחלה, אך הוא אינו יכול לתקן את הנזק שכבר נגרם לעצב הראיה.
מספר מחקרים הוכיחו כי מחלת הגלאוקומה והטיפול הנלווה לה הם גורם המזרז את הופעת הקטרקט – ניתוחי הפילטרציה, טיפול לייזר מסוג IRIDOTOMY וכן חלק מהתרופות לגלאוקומה, כולם תורמים כנראה להתפתחות והתקדמות הירוד.
האם ניתוח קטרקט בלבד יכול להוריד לחץ תוך עיני?
בעבר כל חולה עם גלאוקומה לא מווסתת וירוד בינוני או יותר היה צפוי לעבור ניתוח משולב ירוד/גלאוקומה בו- זמנית או בשני שלבים. ואולם בשנים האחרונות הגיעו יותר ויותר חוקרים למסקנה כי לניתוח ירוד בלבד יש את היכולת לגרום לירידה משמעותית ומתמשכת בלחץ התוך עיני בחלק מחולי הגלאוקומה.
שיעור הורדת הלחץ אחרי ניתוח קטרקט תלוי במספר רב של גורמים ובעיקר: סוג הגלאוקומה, סוג הניתוח ורמת הלחץ התוך עיני לפני הניתוח. ניתוח הקטרקט יעיל במיוחד בהורדת הלחץ התוךעיני בגלאוקומה פתוחת זוית בתסמונת הפסוידואקספוליאציה וכן בגלאוקומה סגורת זווית.
ישנם מספר מנגנונים משוערים לירידת הלחץ התוך עיני לאחר ניתוח קטרקט בגלאוקומה עם זוית פתוחה OAG:
שיפור בזרימת הנוזל אל מחוץ לעין בגלל התרחבות התעלה ע"ש שלמ'ס ותאי הטרבקולום. רקמות אלו נלחצות ע"י העדשה המוגדלת ולכן תפקודן משתפר עם הוצאת העדשה.
תהליך דלקתי חלש הנגרם ע"י הניתוח וכנראה גורם להפעלת יתר של תאי הטרבקולום (במנגנון דומה לזה של טיפול ה SLT) ויתכן שגם פוגע ביצור הנוזל בסיסי העטרה.
הזרמת הנוזלים האינטנסיבית בזמן הניתוח גורמת ל"שטיפה" ופתיחה של המערכת המאספת בעין.
לשני המנגנונים האחרונים אין עדויות מחקריות מוצקות.
האם ניתוח קטרקט יכול להחליף את הניתוח המשולב?
לשאלה זו אין תשובה חד משמעית. קרוב לודאי שבמקרים קלים עד בינוניים של גלאוקומה יש סכוי שניתוח קטרטק בלבד יוריד את הלחץ עד 4 מ"מ בממוצע ויוכל למנוע או לפחות לדחות את הצורך בניתוח גלאוקומה.
